המציאות שבה אנו חיים מאופיינת בגדילה ניכרת ובגלובליזציה של ידע, פיתוח מואץ של טכנולוגיות, רב־תרבותיות ואי ודאות. מגמות אלה מזמנות בעבורנו, בהווה ובעתיד, התמודדות עם אתגרים מורכבים ועם פתרון בעיות. המענה על אתגרים ובעיות אלה אינו יכול להתבסס
על הסבר סיבתי, פשוט וחד־משמעי, אלא מחייב הבנה של מערכים בין־תחומיים. כיום, בוגרי ובוגרות מערכת החינוך נדרשים לאוריינות ולמיומנויות המאפשרות פיתוח צורת חשיבה זו.
הבסיס להתמודדות מוצלחת מול אותם אתגרים והמציאות המשתנה הוא הזדמנויות למידה שוות לכל תלמיד ותלמידה. באופן זה, השונות בין ביצועי התלמידים בתחומי מפתח לא תהיה קשורה לנתוני הרקע שלהם – חברתיים, גאוגרפיים או כלכליים.
לשם כך משרד החינוך בשיתוף הג'וינט ועמותת אופנים חברו יחדיו למיזם משותף, שתכליתו פיתוח של גישת החינוך *STEM בין־תחומי מקדם הוגנות, והטמעתה בבתי הספר היסודיים.
* STEM: Science, Technology, Engineering, Mathematics
רקע
המטרות
הכשרת צוותי חינוך בבתי הספר וללוותם בפיתוח תהליכי הוראה־למידה־הערכה
בגישת STEM בין־תחומי מקדם הוגנות.
תהליכים אלה מזמנים לתלמידים:
א. פיתוח כשירויות המאה ה־21 (ידע, מיומנויות, תפיסות וערכים).
ב. העצמת תחושת מסוגלות, רווחה רגשית־חברתית והישגים בלמידה בתחומי STEM.
פיתוח מסמכי מדיניות, תוכניות עבודה ומודלים ליצירת שותפויות בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות וארגונים נוספים (Eco-System) התומכים בתהליכי ההטמעה של המיזם ברשויות ובבתי הספר, והטמעת תוכניות ומודלים אלה.
השותפים שלנו
העשייה
גיבוש מדיניות STEM בין־תחומי מקדם הוגנות בבתי ספר יסודיים.
מתן תו תקן לבתי ספר מקדמים STEM.
ליווי של מדריכי STEM את הצוותים החינוכיים ביישום הגישה ובהטמעתה; מתן משאבים למדריכים.
פיתוח הכשרות מקצועיות לצוותי הדרכה ולצוותים חינוכיים בבתי הספר, והטמעתן.
גיבוש מדיניות STEM בין־תחומי מקדם הוגנות בבתי ספר יסודיים.
פיתוח תוכניות עבודה ליצירת שותפויות בין משרד החינוך, הרשות המקומית, ארגונים חינוכיים וחברות בתעשייה, והטמעת תוכניות אלה.
גיבוש פרוגרמה למרחבי למידה התומכים בהטמעת הגישה החינוכית, והקמת שישה מרחבי למידה.
מחקר הערכה
הטמעת גישת החינוך בבתי הספר מלוּוה במחקר הערכה שבוצע על ידי מכון דוידסון. במסגרת המחקר בוצעו ראיונות, תצפיות קבוצות מיקוד והועברו שאלונים.
אלה ממצאי הביניים המרכזיים מהמחקר עד כה:
-
נמצאו חיבור רעיוני גבוה למיזם, שביעות רצון די גבוהה מהתהליך, ונמצא שהיה בו אמון. ההיבטים המדעיים מקבלים משקל ניכר בשנה זו בתהליכי הלמידה.
-
המנהלים ברובם המכריע השתמשו בלמידת STEM כדי להשיג מטרות חשובות בתחומי למידת המדעים ובתהליכי החקר.
-
הוראה בגישת ה־STEM הייתה חשובה למנהלים– 66% מעוניינים במידה רבה מאוד, ועוד 25% מעוניינים במידה רבה,וענו כי חשוב שלמידה בגישת STEM תהיה מרכיב מרכזי בתרבות או בהוויה הבית ספריים.
-
מרבית המנהלים, ויותר בחברה הערבית (86%), העריכו את מידת התיאום בין השותפים השונים כטובה או כטובה מאוד.
-
רוב המנהלים רואים כבר עתה הצלחות עם תלמידים. 44% דיווחו על הצלחות במידה רבה ו־40% במידה מסוימת.
-
המורים חוו את פעילות ה־STEM כתורמת לצמצום פערים במידה בינונית +.
-
בחברה הערבית בתי הספר שמפעילים תוכניות ברוח STEM פעלו בגישה מדעית מעמיקה.
-
ברוב בתי הספר (75%) דיווחו כי בתוכנית משתתפים מעל שלושה מורים, ויש שאף דיווחו על השתתפות של מעל שישה מורים.
הגישה
גישת החינוך STEM בין־תחומי מקדמת למידה של ידע, פרקטיקות, תאוריות, נתונים או תפיסות בתחומים מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. מטרתה להסביר תופעות, לפתור בעיות או לפתח מוצר, באופן שאינו מתאפשר באמצעות תחום דעת אחד בלבד. הלמידה מבוססת על נושאים, מושגים או רעיונות שבתחומי הדעת STEM, שמאורגנים ומשולבים באופן חדש, רלוונטי ומשמעותי לתלמידים ושנוגע בבעיות בעולם האמיתי.